דפוס הסביונים בע"מ ואח' נ' עמותת הסטודנטים ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת התובעת (שהינה גם הנתבעת שכנגד), לביטול פסק דין מיום 20.5.14. על פיו נדחתה תביעתה ונתקבלה התביעה שכנגד,וזאת בהעדר התייצבותה לדיון.

לטענת התובעת, אי התייצבותה במועד שנקבע נבע מסיבות רפואיות של ב"כ התובעת אשר עובר לדיון חש ברע ולא הגיע לעבודה כהרגלו. על פי הנטען בבקשה, יום קודם הדיון התקשר מתמחה ממשרד ב"כ התובעת, ובקש לעדכן את ב"כ הנתבעת על אודות מצבו הבריאותי של ב"כ התובעת. ב"כ הנתבעת סירב תחילה לדחייה, אך לבסוף נתרצה והסכים.התובעת טענה כי בניגוד למוסכם, התייצב ב"כ הנתבעת לדיון ובחר לבצע "מחטף" בדמות בקשה לדחיית התביעה וקבלת התביעה שכנגד.

2.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי כשבועיים לפני הדיון פנה אל בא כוחה, נציג מטעם ב"כ התובעת, אשר ביקש לדחות את את הדיון כיוון שיש לו דיון נוסף באותו היום. ב"כ הנתבעת טען כי הסכים לשינוי המועד ובלבד שהדיון יוקדם, או לחלופין יידחה בימים בודדים בלבד.אולם, לבסוף בקשת דחייה לא הוגשה. הנתבעת טענה כי ביום 19.5.14-יום לפני הדיון, התקשר מתמחה ממשרד ב"כ התובעת וביקש שוב לדחות את הדיון מבלי לציין את הסיבה החדשה, או הנוספת, לפיכך, לא נתנה הנתבעת את הסכמתה לדחייה המבוקשת. ב"כ הנתבעת הבהיר כי לא ידע על הנסיבות הרפואיות הנטענות עליהן גילה לראשונה עם הגשת הבקשה דנא.

דיון והכרעה:

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349."

4.במקרה דנן ,אין המדובר בביטול מחובת הצדק שכן אין חולק שהתובעת ידעה על מועד הדיון ואף, לטענת בא כוחה, ביקש את הסכמת ב"כ הנתבעת לדחייתו.

עם זאת, עדיין לבית המשפט שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, גם אם אין חובה להורות כן. אשר לסיבת המחדל, ב"כ התובעת צירף אישור מחלה המעיד כי בין הימים 19.5.14- ועד 21.5.14 שהה בחופשת מחלה. בשלב זה, וחרף התנצחות באי כוח הצדדים על גבי כתבי הטענות, ב"כ הנתבעת אישר כי לא ידע על אודות מצבו הבריאותי, ולא מן הנמנע שאילו ידע, היה מסכים לדחיית הדיון מטעמים קולגאיליים.

יחד עם זאת לא מצאתי בבקשה פירוט מדוע לא יכל להתייצב לישיבה המקדמית עורך הדין הנוסף במשרדו ב"כ התובעת ואף לא ניתנה התייחסות למאמצים שנעשו,אם בכלל, על מנת לדחות את עדותו של המתמחה בתיק הנוסף שנקבע לאותו מועד,על מנת שיוכל להופיע בתיק דנן. עוד עולה מנספחי הבקשה כי ביום 19.5.14, בשעות הבוקר, נשלחה לכאורה בקשה לדחיית מועד הדיון, אולם זו לא נסרקה בתיק ולא הובאה כלל בפני. בנסיבות אלו היה על ב"כ התובעת לוודא כי הבקשה נתקבלה, נסרקה, ובהתאם ניתנה החלטה, ולא לבחור בדרך של "שב ואל תעשה" מבלי לברר מה עלה בגורל הבקשה.

5.לצד זאת, בפסיקה נקבע כי סיכויי ההליך הם המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההליך אין בעל הדין חייב להראות כי תביעתו או הגנתו איתנה ודי שיוכיח כי עשויה לצמוח לו תועלת מן הביטול כאמור: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).

בענייננו, לא ניתן לשלול את טענות התובעת בכתב התביעה ובכתב הגנתה לתביעה שכנגד, לפיהן לא קיבלה את מלוא התמורה החוזית בגין הדפסת היומנים ומכירתם לנתבעת.לא ניתן לשלול על הסף וללא דיון את טענות הגנתה של התובעת בתביעה שכנגד ביחס להתנהלות הנתבעת ועל כך שהתובעת מבחינתה כן עמדה במוסכם בין הצדדים. כאמור, די בכך שקיימת אפשרות כי תוצאות פסק הדין יהיו שונות ואפילו במעט, במידה ותינתן לבעל הדין האפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות ביהמ"ש לא יחסמו בפני מבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בטענות הצדדים על פני הכרעה שניתנה בהעדר הגנה או התייצבות.

6.לאור האמור, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה, אם כי זאת בכפוף לפיצוי הנתבעת בגין הוצאותיה מחמת התייצבותה לחינם לדיון ובגין הצורך להשיב לבקשה זו.

לאור האמור, אני קובעת כי פסה"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעת בסכום של 1,000 ₪, אשר יופקדו בקופת ביהמ"ש (ויועברו ע"י המזכירות לנתבעת), תוך 20 יום.

אם וככל שיופקדו ההוצאות, יבוטל פסה"ד וייקבע מועד חדש לדיון.

לא יופקדו ההוצאות כאמור, יוותר פס"ד על כנו.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.